א.2 החלומות של שנת 1989.
בשנת 1989 היו לי 2 חלומות חשובים, חלומות שהביאו לסוף החיפוש אחר דרך ולתפנית
גדולה בחיי -
1.חלום הנהיגה.
התובנה מהחלום - לא צריך דרך.
2.חלום הדרכים המוגבלות.
התובנה מהחלום - אין דרך. דרך אינה אפשרית.
ברשימה זו ברצוני לספר על החלום השני, חלום הדרכים המוגבלות.
ב.הרקע לחלום.
בערב שקדם לחלום היתה המחשבה שלא ניתן למצוא דרך כי אין דרך. זאת כיוון שכל
הדרכים מוגבלות. אין דרך אולטימטיבית.
ג.החלום
החלום קצר -
חלמתי שיש אצלי בנפש אלפי דמויות המייצגות דרכים, וכל אלפי הדרכים מתות בעקבות
התובנה שכל הדרכים מוגבלות.
ד.פרשנות.
אין מה לפרש.
לראשונה, בחלום זה, נתקלתי בטענה שיש אצלי אלפי דרכים. לראשונה גם נטען שדרך
חייבת להיות אולטימטיבית. אין מקום לדרכים מוגבלות.
דרך אמורה להיות אולטימטיבית במובן שהיא פותרת הכל. זה מקביל לתרופה
אולטימטיבית, המרפאת את כל המחלות. דרך מוגבלת, דרך העובדת בנסיבות מסויימות ולא
עובדת בנסיבות אחרות, אינה ראוייה. זה לא מה שחיפשתי.
ה.התייחסות.
במקומות אחרים דיברתי על מרכיב הנהיגה במשקפי החיים. ציינתי שיש 2 גישות -
הגישה האידאולוגית והגישה הנורמטיבית-פרגמטית. הדרכים הם הביטוי לגישה
האידאולוגית.
לפי החלום, דרכים אמורות להיות אולטימטיביות. כלומר, הן מייצגות גישה משיחית
לחיים. לפי החלום, אין אידאולוגיה ואין דרך שעובדת. דרך תמיד מוגבלת. היא תדע
לפתור סוג מסויים של בעיות, אך לא תדע להתמודד עם סוג אחר של בעיות.
כשם שאין תרופת-על המרפאת את כל המחלות, כך אין דרך הפותרת את כל הבעיות.
ראה - מרכיב הנהיגה, הגישה האידאולוגית, הגישה הנורמטיבית-פרגמטית, משיחיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה